הקשרים שמאריכים חיים

השפעת הרשתות החברתיות והמשפחתיות על הבריאות הפיזית והנפשית בגיל השלישי

הקשרים החברתיים והמשפחתיים ממלאים תפקיד קריטי באיכות חייהם של בני הגיל השלישי, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. מחקרים סוציולוגיים ונוירופסיכולוגיים מהשנים האחרונות מראים כי לקשרים בין-אישיים משמעותיים ישנה השפעה מכרעת על הבריאות הכללית, והם מתואמים עם תוחלת חיים ארוכה יותר, הפחתת תחלואה ושיפור הבריאות המנטלית. לעומת זאת, בדידות חברתית נמצאה כגורם סיכון מהותי למגוון מחלות ניווניות, לירידה בתפקודים קוגניטיביים ולהתפתחות מצבי דיכאון וחרדה. בהקשר זה, מסגרות קהילתיות וארגונים חברתיים כגון LEGAMUNITY ממלאים תפקיד מהותי בשימור החיבור הבין-דורי ובהעצמת תחושת השייכות של מבוגרים, אשר עשויה לשמש גורם מגן בפני התדרדרות נפשית ופיזיולוגית.

מחקרים אפידמיולוגיים הצביעו על כך שקשרים חברתיים הדוקים קשורים ישירות להפחתת הסיכון למחלות כרוניות ולהארכת תוחלת החיים. מחקר רחב היקף שפורסם ב-Behavior Social and Health of Journal (2022) ניתח נתונים מ-148 מחקרים ארוכי טווח וכלל למעלה מ-300,000 משתתפים. המחקר העלה כי אנשים עם רשת חברתית ענפה הראו סיכון מופחת לתמותה מוקדמת בשיעור של 50% בהשוואה לאלו שסבלו מבדידות ממושכת.
החוקרים מציינים כי השפעה זו דומה ואף עולה על השפעתם של גורמים פיזיולוגיים מוכרים כגון פעילות גופנית והימנעות מעישון. המנגנון הביולוגי העומד מאחורי תופעה זו קשור להפחתת רמות הורמוני הסטרס בגוף (קורטיזול ואדרנלין), אשר נמצאו קשורים לתהליכים דלקתיים ולתחלואה במחלות לב וכלי דם.
במישור הנוירולוגי, מחקרים מתקדמים בתחום הנוירו-גרונטולוגיה מראים כי קיום אינטראקציות חברתיות תדירות עשוי להאט את הירידה הקוגניטיבית האופיינית לגיל המבוגר. מחקר שהתפרסם ב-Aging Nature (2023) בחן את פעילות המוח בקרב בני 70 ומעלה אשר היו מעורבים חברתית באופן קבוע.
החוקרים מצאו כי מבוגרים שנטלו חלק במפגשים קהילתיים, דיונים אינטלקטואליים או פעילויות בין-דוריות הציגו שימור טוב יותר של קליפת המוח הקדם-מצחית (PFC), האחראית על תהליכי קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
יתר על כן, מדדים של דופמין וסרוטונין – מוליכים עצביים המשפיעים על מצב הרוח והמוטיבציה – נמצאו ברמות גבוהות יותר בקרב קשישים אשר קיימו חיי חברה פעילים, מה שמעיד על הפוטנציאל של קשרים חברתיים כמנגנון טבעי לשיפור הרווחה הנפשית ולמניעת דמנציה.

השלכות הבדידות בקרב בני הגיל השלישי נחקרו לעומק בעשורים האחרונים, ונמצא כי היא מהווה גורם סיכון בריאותי משמעותי. דו“ח מטעם ה-(2021) Aging on Institute National מצביע על כך שבדידות ממושכת מגדילה ב-40% את הסיכון להתפתחות אלצהיימר, מגבירה את הסיכוי למחלות לב בשיעור של ,29% ואף נמצאה קשורה לשיעורי תמותה מוגברים. ההסבר לכך נעוץ בתגובת הגוף לבדידות כאל מצב של סטרס כרוני, מה שגורם לעלייה מתמשכת ברמות הורמוני לחץ, לשיבושים בפעילות מערכת החיסון ולהגברת תהליכי ניוון מוחי.
לצד המחקרים הכמותיים, מחקרים איכותניים המבוססים על ראיונות עומק עם קשישים מספקים עדויות ישירות להשפעה החיובית של קשרים משפחתיים וחברתיים על איכות החיים. במסגרת מחקר אתנוגרפי שנערך באוניברסיטת קיימברידג‘ (2022), נמצא כי מבוגרים אשר נטלו חלק בפעילויות קהילתיות או שמרו על קשרים קרובים עם נכדיהם תיארו חוויות של משמעות, תחושת ערך עצמי גבוהה יותר והפחתת רגשות של בדידות וחוסר תכלית.
משתתפים במחקר הדגישו כי היכולת לחלוק את סיפור חייהם עם הדור הצעיר, כפי שמתקיים למשל בתהליכי תיעוד במסגרת LEGAMUNITY, מעניקה להם תחושה של תרומה והמשכיות, מה שמוביל לשיפור כללי ברווחתם הנפשית.

נוסף על כך, קיימות עדויות לכך שמעורבות בקשרים בין-דוריים מביאה לא רק לשיפור נפשי, אלא גם להתנהגויות בריאותיות חיוביות יותר. מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד (2021) בחן את הקשר בין מעורבות משפחתית לבין אורח חיים בריא בגיל השלישי.
תוצאות המחקר הראו כי קשישים אשר נמצאים בקשרים קרובים עם בני משפחתם נוטים להקפיד יותר על נטילת תרופות, לעסוק בפעילות גופנית ולשמור על תזונה בריאה יותר, זאת בהשוואה לאלו אשר דיווחו על קשרים משפחתיים רופפים.
תמיכה חברתית אינה נוגעת רק לקשרים משפחתיים, אלא גם למעורבות בקהילה ולפעילויות עם בני אותו גיל. במסגרות כמו LEGAMUNITY, שבהן קשישים משתתפים בתהליכי תיעוד סיפורי חיים, נוצרת לא רק הזדמנות לשימור ההיסטוריה המשפחתית, אלא גם מרחב חברתי שבו המבוגרים יכולים לחלוק חוויות משותפות, ליצור קשרים חדשים ולשמר תחושת רלוונטיות ותכלית. שיח חברתי והשתתפות בפעילויות משותפות הם מרכיבים קריטיים במניעת בדידות וביצירת חוויית זקנה חיובית יותר.

לסיכום, ההשפעה של קשרים חברתיים וקהילתיים על הבריאות הפיזית והנפשית בגיל השלישי מגובה במגוון מחקרים אמפיריים מתחומים שונים. קשרים חברתיים תומכים נמצאו כגורם מכריע בשיפור הבריאות הפיזית, בעיכוב הירידה הקוגניטיבית ובהפחתת תחלואה נפשית. לעומת זאת, בדידות נמצאה כגורם סיכון משמעותי להתדרדרות קוגניטיבית ולתחלואה פיזיולוגית. מסגרות כמו LEGAMUNITY ממלאות תפקיד חשוב בשימור הקשרים הבין-דוריים וביצירת חוויות שיתוף משמעותיות, המאפשרות לבני הגיל השלישי לשמר את תחושת הזהות והשייכות שלהם, תוך יצירת גשרים רגשיים וחברתיים המחזקים את הקשרים המשפחתיים ואת איכות החיים.

״קשרים חברתיים תומכים נמצאו כגורם מכריע בשיפור הבריאות הפיזית והנפשית״